<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן י"ד</h1>
<h2>דף נח:</h2>
מותר מאימת קדוש. דכיון דבמותר פליגי ולא בעיקר מעשה ידיה שום חידוש בא להשמיענו. רב ושמואל דאמרי תרויהו מותר לאחר מיתה קדוש כדמפרש לקמן דאין מעלה לה מעה כסף אבל עיקר קדוש דמעלה לה מזונות. ורב אדא אמר מותר מחיים קדוש דמזונות תחת מותר והוא מעלה לה מזונות אבל עיקר מעשה ידיה לא וקמ"ל דמזונות תחת מותר. ואורחא דמילתא נקט דרוב כל נשים מעלין להן מזונות ולא מעה כסף. ודוקא דהקדיש מותר בלא עיקר מעשה ידיה דאי לא תימא הכי לרב אדא דאמר מחיים קדוש ומוקי לה במעלה לה מזונות ואין מעלה לה מעה כסף אי ארישא דמתני' קאי בלא עושה ואוכלת שרי דהא אין מעלה לה מעה כסף. ולאו דידיה נינהו. והא דתנן קונם שאני עושה לפיך. מה שאני עושה יהא קונם לפיך יהא עליך הקדש מלהנות לו אינו צריך להפר נדר זה כיון שמעלה לה מזונות ומעה כסף שאין בה כח להקדישו כיון שהוא שלו דהעדפה שעל ידי הדחק נמי שלו. שמא תעדיף יותר ממה שפסקו לו חכמי' משקל חמש סלעים על ידי הדחק דמותר זה אינו שלו כיון שעל ידי הדחק הוא כדאמרינן במציאת האשה [לקמן ס"ו ע"א] דלר' עקיבא העדפה שעל ידי הדחק שלה ויש לה להקדישן. והך משנה במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף. ואמר שמואל הלכה כר' יוחנן להעדפה קאמר. פיר' רבינו שלמה כלומר הלכה דיפר ולא מטעמיה דאילו לר' יוחנן עיקר מעשה ידיה צריך הפרה ולשמואל משום העדפה שמא תעדיף על הראוי הוא דיפר. זה שיבוש גדול אלא כך הגרסא בפר"ח ולימא הלכה כר' יוחנן בן נורי להעדפה אי נמי הלכה כתנא קמא אי נמי אין הלכה כר' עקיבא. וכן היא בשילהי נדרים. והכי פי' אמ' שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי להעדפה בהעדפה שחולק על ר' עקיבא הלכה כמותו דלא אמר יפר משום העדפה אלא משום שמא יגרשנה מכלל דהעדפה שעל ידי הדחק דבעל הויא ובהא הילכתא כוותיה. אבל בשמא יגרשנה לית הלכתה כוותיה. ולימא הלכה כר' יוחנן בן נורי העדפה אי נמי הלכה כתנא קמא דאמר אין צריך להפר מכלל דלית ליה לא העדפה דיד(י)ה ולא שמא יגרשנה. אי נמי אין הלכה כר' עקיבא דאמר יפר משום העדפה דהעדפה לאו דידיה הוא והשתא ליכא למיפרך מידי מה שמקשה בפירושים וכן עיקר. כך פי' רבינו תם.
